ניתוח החלפת קרסול

מפרק מוגדר כאזור החיבור בין שתי עצמות ובו מתרחשת תנועה. במפרק, קצוות העצמות מצופות בסחוס ובמהלך תנועת המפרק משטחי הסחוס מתחככים זה בזה. מכיוון ששני חלקי המפרק מתאימים בצורתם זה לזה, הסחוס חלק מאוד ובמפרק קיים נוזל שמנוני שמקטין את מידת בחיכוך, הסחוס אינו נשחק.

מצבים שונים גורמים לפגיעה נרחבת בסחוס במפרק ולדלקת פרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס). בשלבים  המתקדמים של המחלה הסחוס כמעט ונעלם והחיכוך מתרחש בין קצוות העצמות.

דלקת פרקים ניוונית של מפרק הקרסול מתרחש לרוב לאחר שבר קרסול שבפגע במבנה הקרסול.

במצב זה קיימים שני טיפולים ניתוחים: קיבוע קרסול או החלפת קרסול. בקיבוע קרסול מבטלים את מפרק הקרסול ולאחריו אין תנועות בקרסול. הליכה עם קרסול מקובע היא כמעט נורמלית למעט צליעה קלה, צעדים קטנים יותר, הפרעה בירידת מדרגות וקימה מכיסא ועוד. חסרון משמעותי של קיבוע קרסול הוא שצפויה שחיקה של מפרקים אחרים בקרבת הקרסול לאחר שנים רבות.

בהחלפת קרסול המפרק הטבעי מוחלף במפרק מלאכותי המאפשר תנועה תקינה בקרסול ותפקוד תקין. המפרק המלאכותי מורכב מחלקי מתכת המתחברים לעצמות ומחלק פלסטיק הנמצא בין חלקי המתכת. החיכוך במפרק מתבצע בין מתכת לפלסטיק. מפרק קרסול מלאכותי מתפקד לפחות 10 שנים ויותר ומעבר לכך עדין לא קיים מידע מדויק. בשל אורך חיים בלתי ידוע של  משתל קרסול מלאכותי מקובל לא לבצע החלפת קרסול מתחת לגיל 45.

בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח הקרסול מקובע בסד גבס ואסורה דריכה. שבועיים לאחר ניתוח מותרת דריכה במגף מיוחד ובעזרת קביים וניתן להתחיל פיזיוטרפיה להנעת הקרסול בשכיבה.

כחודשיים לאחר הניתוח ניתן כבר ללכת ללא הגנת מגף.