בוהן קלובה (עצם בולטת או הלוקס ולגוס)

 

בוהן קלובה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בגיל מבוגר אך קיימת גם בצעירים. מצב זה שכיח יותר בנשים וקשור לנעילת נעלי עקב ולנטייה תורשתית.

בבוהן קלובה קיימת סטייה של עצם המסרק הראשונה לכיוון מרכז הגוף וסטייה של הבוהן החוצה ממרכז הגוף. בבסיס הבוהן נוצרת בליטה הנקראת בוניון. לעתים הבוהן דוחפת את שאר האצבעות שגם מתעוותות ולעיתים האצבע השנייה עולה על הבוהן ורוכבת עליה. (תמונה)..

חשוב לציין שלא כל אדם עם בוהן קלובה (אפילו אם מדובר בעיוות חמור) סובל מהמצב וברבים לא נגרמת הפרעה כלל פרט לצורך בנעליים רחבות יותר. כשמופיעות תלונות הן כוללות כאב באזור הבוניון ולעיתים כאב בבסיס האצבע השנייה. הכאב בבוניון נגרם בדרך כלל מנעל שלוחצת על האזור שהופך אדום ומגורה/

הטיפול

אם לא נגרמת כל הפרעה אין צורך בטיפול. כשמופיע כאב הטיפול הראשון המומלץ הוא שימוש בנעל רחבה מספיק שלא תפעיל לחץ על הבוניון. בנשים מומלץ לא לנעול נעלי עקב שעלולות לגרום להחמרה הדרגתית של המצב.

מפרידי בהונות וסדים שמיישרים את הבוהן לא גורמים לתיקון של העיוות ויעילותם בעצירת התקדמות העיוות אינה ברורה.

ניתוח מבוצע רק אם קיים כאב לאורך זמן (לפחות חצי שנה) וניסיון התאמת נעלים רחבות כשל.

הפרעה קוסמטית ("אני לא אוהבת את מראה כף הרגל שלי") אינה סיבה לניתוח כמו גם חשש מהתקדמות העיוות בעתיד ("כיום המצב לא ממש מפריע לי אך אני מפחד שהמצב יחמיר בעתיד").

בניתוח מבוצע תיקון של העיוות על ידי חיתוך עצם ורקמה רכה. לאחר שמיישרים את הבוהן ומסירים את הבוניון יש לקבע את העצמות באמצעים שונים כמו ברגים ומסמרים וזאת בהתאם להעדפת המנתח.